בוקר יום שני, שמונה בבוקר. אני מתיישב להתחיל את יום העבודה שלי. מה הדבר הראשון שרובנו עושים? מוזגים כוס קפה. במשך שנים, זו הייתה התגובה האוטומטית שלי. הרגשתי עייף? קפה. הרגשתי שהריכוז בורח לי? עוד קפה. כאב לי הראש? בטח לא שתיתי מספיק קפה.

במהלך המהפך התזונתי שלי, כשהוצאתי את הקפה מהמשוואה, מצאתי את עצמי מול שאלה חדשה. מה אני שותה עכשיו? התחלתי לשתות יותר תה ירוק, אבל באופן טבעי, התחלתי לשתות גם יותר מים. ופה קרה הקסם האמיתי. גיליתי שרוב הזמן, מה שפירשתי כ"צורך בקפאין" היה בכלל איתות של הגוף להתייבשות קלה. כאבי הראש של אחר הצהריים נעלמו. ה"נפילה" בשעות הצהריים הפכה למתונה הרבה יותר. אפילו תחושת הרעב התאזנה, וגיליתי שהרבה פעמים, כשרציתי "נשנוש", כל מה שהייתי צריך זו כוס מים גדולה.

הפילוסופיה האוקינאווית, שהיא עמוד השדרה של תפיסת העולם שלי, לא עוסקת רק במזון, אלא ב"איקיגאי" – בתחושת חיוניות וזרימה. ואין זרימה, תרתי משמע, בלי מים.

כשאנחנו מבינים למה משהו חשוב, הרבה יותר קל לנו להתמיד בו. הגוף שלנו מורכב מכ-60% מים. זה לא מספר, זו עובדת חיים. כל מערכת, כל תא וכל רקמה תלויים במים כדי לתפקד.

כולנו גדלנו על המיתוס של "8 כוסות ביום". זה כלל אצבע נחמד, אבל הוא לא מדויק ולא מותאם אישית. האמת היא שהכמות הנכונה תלויה במשקל הגוף, ברמת הפעילות, במזג האוויר ובתזונה שלכם.

אדם במשקל 70 ק"ג יצטרך לשתות בין 2,100 מ"ל (2.1 ליטר) ל-2,800 מ"ל (2.8 ליטר) ביום.

הגוף שלנו הוא מכונה חכמה. הוא יודע לאותת לנו.

הבנו למה וכמה. עכשיו לחלק החשוב באמת – איך עושים את זה בפועל? הנה השיטות הפשוטות שהפכו אצלי את שתיית המים להרגל טבעי, כמעט ללא מחשבה.