המדריך המלא לחיים בריאים ללא ספירת קלוריות
גלו איך האנשים הבריאים ביותר בעולם חיים חיים ארוכים ומלאי חיוניות, בלי שאי פעם ספרו קלוריה אחת בחייהם
מה זה קלוריות? הסבר מעמיק
בבסיס המדעי והיבש ביותר, קלוריה היא יחידת מידה של אנרגיה. ההגדרה הפיזיקלית שלה היא "כמות האנרגיה הנדרשת כדי להעלות את הטמפרטורה של גרם אחד של מים במעלת צלזיוס אחת".
כשאנחנו מיישמים את זה על אוכל, קלוריה היא פשוט כמות האנרגיה שהגוף שלנו יכול להפיק ממזון מסוים. הגוף שלנו זקוק לאנרגיה הזו כדי להתקיים, בדיוק כמו שמכונית זקוקה לדלק. אנחנו "שורפים" קלוריות כדי לנשום, כדי ללכת, כדי לחשוב, כדי שהלב שלנו יפעם, וכדי לעכל את המזון עצמו. כל פעולה, אפילו שינה, דורשת אנרגיה.
אבל כאן, בדיוק בהגדרה הפשוטה הזו, טמונה הבעיה הגדולה ביותר של התזונה המערבית. הריכוז האובססיבי בכמות האנרגיה גרם לנו לשכוח לחלוטין מאיכות האנרגיה. וזו הנקודה החשובה ביותר:
לא כל הקלוריות נולדו שוות.
תחשבו על הגוף שלכם כמכונית מרוץ משוכללת. היא צריכה דלק (קלוריות) כדי לנסוע. עכשיו, דמיינו שאתם מתדלקים אותה בשני סוגי דלק שונים, עם אותה כמות "אנרגיה":
100 קלוריות מפחית משקה ממותק
זהו דלק מאיכות ירודה. הוא נשרף במהירות שיא, יוצר פיצוץ אנרגיה קצר וחד, ומייצר המון "פיח" ועשן (קפיצת אינסולין, דלקתיות, התרסקות אנרגיה). המנוע צריך לעבוד שעות נוספות רק כדי לנקות את הנזק שהדלק הזה גרם.
100 קלוריות מחצי אבוקדו
זהו דלק פרימיום נקי. הוא משתחרר לאט, מספק אנרגיה יציבה וארוכת טווח, ומגיע עם "תוספים" מדהימים (סיבים תזונתיים, ויטמינים, מינרלים, שומנים בריאים) שמשמנים ומנקים את המנוע תוך כדי פעולה.
שני המקרים סיפקו 100 קלוריות, אבל ההשפעה שלהם על המכונה (הגוף שלנו) היא הפוכה לחלוטין. קלוריות ממזון מעובד מפעילות תגובות הורמונליות שונות, משפיעות אחרת על תחושת השובע שלנו, ודורשות מהגוף משאבים שונים כדי להתמודד איתן.
האם אנשי אוקינאווה מתעסקים בקלוריות?
התשובה היא לא, באופן חד משמעי ומוחלט. הרעיון של "ספירת קלוריות" הוא המצאה מערבית מודרנית, שזרה לחלוטין לתרבות האוקינאווית ולחוכמת החיים שלהם.
אז איך הם שומרים על משקל תקין וחיים עד גיל 120 בבריאות מופתית? הם לא משתמשים במתמטיקה חיצונית; הם משתמשים בחוכמה פנימית. הנה העקרונות שלהם:
העיקרון החשוב ביותר: "הארה האצ'י בו" (Hara Hachi Bu)
זהו משפט קונפוציאני עתיק שהם אומרים לפני כל ארוחה, ופירושו: "אכול עד שאתה שמונים אחוז מלא". זוהי תמצית האכילה המודעת והאינטואיטיבית. במקום לספור קלוריות, הם פשוט עוצרים כשהם כבר לא רעבים, ולא כשהם "מפוצצים". זוהי שיטה טבעית להגבלה קלורית עדינה, שמגיעה מהקשבה לגוף ולא מאפליקציה.
התמקדות בצפיפות תזונתית, לא בצפיפות קלורית
התזונה האוקינאווית המסורתית מבוססת ברובה על ירקות, בטטות סגולות, קטניות (בעיקר סויה) ומעט דגים. מזונות אלו הם בעלי צפיפות קלורית נמוכה וצפיפות תזונתית גבוהה. כלומר, הם מכילים המון ויטמינים, מינרלים וסיבים ביחס לכמות הקלוריות שבהם. קשה מאוד "להגזים" קלורית כשהצלחת שלך מלאה בירקות ובטטות. תחושת השובע מהסיבים והמים מגיעה הרבה לפני שהגעת לעודף קלורי.
הימנעות ממזון מעובד
הם אוכלים אוכל אמיתי. מזון תעשייתי ומעובד מתוכנן מדעית כדי "לשבור" את מנגנוני השובע הטבעיים שלנו. הוא מתוכנן להיות "היפר-טעים" ולגרום לנו לרצות עוד ועוד. מכיוון שהאוקינאווים אוכלים מזון בצורתו השלמה, מנגנוני הרעב והשובע שלהם פועלים בצורה תקינה ומאוזנת.
אכילה איטית וקהילתית
הם אוכלים לאט, בחברה, ומתוך כבוד לאוכל. אכילה איטית נותנת למוח את 20 הדקות שהוא צריך כדי לקבל את איתותי השובע מהקיבה.
כמה משמעות יש להתעסקות הזאת בקלוריות?
מניסיוני האישי והמקצועי, אני מאמין שההתעסקות האובססיבית בספירת קלוריות היא אחד המכשולים הגדולים ביותר בדרך לבריאות אמיתית וארוכת טווח.
ההתעסקות הזו מסיטה את תשומת הלב שלנו מהדברים החשובים באמת:
- היא גורמת לנו לראות אוכל כמספרים, לא כהזנה.
- היא יוצרת מערכת יחסים של חרדה, אשמה ופיצוי עם אוכל.
- היא מתעלמת לחלוטין מהאיכות התזונתית של המזון. (לפי תורת הקלוריות, 100 קלוריות של עוגייה שוות ל-100 קלוריות של ברוקולי).
- היא גורמת לנו להתעלם מהאיתותים החכמים של הגוף שלנו, ובמקום זאת לסמוך על מחשבון חיצוני.
אז מה האלטרנטיבה? מה הגישה המינימליסטית וה"עצלניסטית"?
במקום לספור, עשו שלושה דברים פשוטים:
התמקדו באיכות, לא בכמות
שאלו את עצמכם שאלה אחת פשוטה לפני שאתם אוכלים: "האם המזון הזה הגיע מהאדמה, מעץ, או מצמח?". אם התשובה היא כן, אתם בכיוון הנכון. מלאו את הצלחת שלכם באוכל אמיתי, שלם וצבעוני.
למדו מחדש להקשיב
אכלו כשאתם רעבים. אכלו לאט, בלי מסכים. שימו לב לתחושות שעולות. עצרו כשאתם ב-80% שובע. תרגלו את ה"הארה האצ'י בו" שלכם.
שתו מים
פעמים רבות, הגוף שלנו מבלבל בין צמא לרעב. לפני שאתם רצים לנשנש, שתו כוס מים גדולה והמתינו 15 דקות.
ספירת קלוריות היא מאמץ אדיר שנותן תוצאה נמוכה במונחים של בריאות אמיתית. לעומת זאת, המעבר לאכילת אוכל אמיתי והקשבה לגוף הוא מאמץ קטן בהרבה, עם תוצאה אדירה ובת קיימא.
שחררו את המחשבונים. התחילו להקשיב לגוף. הוא יודע בדיוק מה הוא צריך.
באהבה ולבריאות, נדב.