הסיפור המוכר של כולנו
יום ראשון בבוקר, אתם חוזרים מהקניות עם מוטיבציה שיא. המקרר מלא בירקות טריים, המזווה מסודר, ואתם מבטיחים לעצמכם שהשבוע הזה – אתם אוכלים בריא.
ואז מגיע יום שלישי, שבע בערב. אתם חוזרים הביתה אחרי יום ארוך, עייפים, רעבים, והמחשבה על להתחיל עכשיו לשטוף, לחתוך ולבשל נראית כמו משימה בלתי אפשרית. ברגע הזה בדיוק, הפיתוי להזמין משהו מבחוץ או לחמם אוכל מעובד מנצח.
נשמע מוכר? זה היה הסיפור של חיי במשך שנים.
כבעל עסק ואדם עסוק, הבנתי שהפער בין הרצון לאכול בריא לבין היישום בפועל נולד ברגעים האלה של עייפות וחוסר פניות. כאן, גישת העצלניזם ("מינימום מאמץ, מקסימום תוצאה") והמינימליזם (הפחתת החלטות ועומס) נכנסו למטבח שלי ושינו את כללי המשחק.
המדריך הזה הוא לא על בישול רובוטי ומייגע של חמש קופסאות זהות לכל השבוע. הוא על גישה חכמה, גמישה ויעילה שתהפוך את המטבח שלכם למקור של רוגע ושפע, במקום מקור של לחץ.
אמנות ההרכבה: איך בונים ארוחה מדהימה ב-3 דקות
זה הרגע שבו כל ההשקעה הקטנה שלכם משתלמת. יום שלישי בערב, אתם פותחים את המקרר ורואים קופסאות מסודרות של אפשרויות.
אפשרות 1: "קערת כוח" (בודהה בול)
ההרכבה: שמים בקערה 2 כפות קינואה, 2 כפות עדשים שחורות, חופן ירקות צלויים, מוסיפים מעל חופן עלי תרד טריים ומזלפים מהרוטב שהכנתם.
זמן הכנה: 2 דקות.
אפשרות 2: סלט עשיר ומשודרג
ההרכבה: לוקחים בסיס של חסה, מוסיפים את הירקות הצלויים (הם מעולים גם קרים!), פלפלים טריים, גזר, ומעל הכל את העדשים השחורות והרוטב.
זמן הכנה: 3 דקות.
אפשרות 3: טורטייה / דף אורז ממולא
ההרכבה: לוקחים טורטייה ללא גלוטן, מורחים ממרח שהכנתם, מוסיפים קינואה, ירקות צלויים ועלים ירוקים, מגלגלים ונהנים.
זמן הכנה: 4 דקות.
סיכום: להחזיר לעצמנו את הזמן והשקט הנפשי
הכנת ארוחות מראש בגישה הזו היא לא עוד מטלה, היא אקט של דאגה עצמית. היא הדרך שלנו להבטיח שהבחירה הבריאה תהיה גם הבחירה הקלה ביותר. זהו מינימליזם בפעולה – הפחתת החלטות, בזבוז ומאמץ במהלך השבוע. וזוהי תמצית העצלניזם – השקעה ממוקדת וחכמה שמעניקה שקט, חופש ואוכל "טעים בטירוף" לאורך זמן.
אני מזמין אתכם לנסות את זה פעם אחת. הקדישו שעתיים ביום ראשון הקרוב. אני מבטיח לכם שהשקט הנפשי שתרוויחו ביום שלישי בערב, כשתרכיבו לעצמכם ארוחה מזינה וטעימה בפחות מ-5 דקות, יהיה שווה את הכל.
באהבה ולבריאות, נדב.
© כל הזכויות שמורות – נדב דהן
